רעיון לפרשת השבוע מתורתו של מניטו

  להורדה בפורמט PDF הפרשה שלנו מתחילה: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לה' :(ויקרא פרק כה). ורש"י מפרש: מה ענין שמיטה אצל הר סיני? והלא כל המצות נאמרו מסיני? אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני. צריך לזכור שבימי קדם 98% מהאוכלוסיה היו חקלאים. איך אפשר לעצור את כל הפעילות הכלכלית לשנה שלמה? השאלה הזאת קיימת ברמה הפרטית גם לגבי השבת. באותם ימים כשהאדם עבד יום יום ללא שבת וללא חופשות, לא הבינו איך אפשר להתקיים אם שובתים ממלאכה יום אחד כל שבוע. ונבין את זה רק אם נפנים שמטרת התורה איננה האינטרס הכלכלי אלא ההתעלות המוסרית של האדם. התחרות הכלכלית היא אם כל החטאים המוסריים. בעולם הכלכלי הכל "כשר" להשגת היעד של עוד רווח נוסף. ובאה התורה ושמה לזה מגבלות. ברמה האישית פעם בשבוע בשבת וברמה הלאומית פעם בשבע שנים בשנת השמיטה. בהמשך הפרשה אנו נקרא: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַ