פרשת בהר בחוקותי
הפרשה
שלנו מתחילה: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה
בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי
תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לה':(ויקרא פרק כה).
ורש"י מפרש: מה ענין שמיטה אצל הר סיני? והלא כל המצות נאמרו מסיני? אלא מה
שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני.
צריך
לזכור שבימי קדם 98% מהאוכלוסיה היו חקלאים. איך אפשר לעצור את כל הפעילות הכלכלית
לשנה שלמה?
השאלה הזאת קיימת ברמה הפרטית גם לגבי השבת. באותם ימים כשהאדם עבד יום יום ללא
שבת וללא חופשות, לא הבינו איך אפשר להתקיים אם שובתים ממלאכה יום אחד כל שבוע.
ונבין את זה רק אם נפנים שמטרת התורה איננה האינטרס הכלכלי אלא ההתעלות המוסרית של
האדם. התחרות הכלכלית היא אם כל החטאים המוסריים. בעולם הכלכלי הכל
"כשר" להשגת היעד של עוד רווח נוסף. ובאה התורה ושמה לזה מגבלות. ברמה
האישית פעם בשבוע בשבת וברמה הלאומית פעם בשבע שנים בשנת השמיטה.
בהמשך הפרשה אנו נקרא:
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ
וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם
וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ: וְהִשִּׂיג לָכֶם
דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׂבַע
וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם: (ןיקרא פרק כו)
הדבר הזה זר לחלוטין למחשבה המערבית הרווחת בארצות בהן עם ישראל חי במאות השנים האחרונות. האדם המערבי המודרני
איננו מסוגל להבין תלות של העולם הטבעי בעולם המוסרי. זוהי התוצאה של החינוך הנצרי:
תן לאלהים מה ששייך לאלהים, ולקיסר מה ששייך לקיסר.
לאומת זאת בצאתנו מהשירותים אנחנו מברכים "ברוך אתה ה' רופא כל בשר ומפליא
לעשות" , והסביר הרמ"א: "נראה לי שמפליא לעשות מדבר על הנשמה שנתן באדם. וזו היא פליאה גדולה שיתקיים דבר רוחני והוא מן
העליונים בדבר גשמי בגוף האדם שהוא מן התחתונים.
אם נפנים שמטרת התורה היא חינוכו המוסרי של האדם ובניית חירותו, יקל עלינו להבין
למה מיד אחרי מתן תורה, יש לנו פרשת משפטים שפותחת בהלכות השחרור מעבדות. ולמה
בסיומו של ספר ויקרא, ספר השראת השכינה
בישראל, אנו פוגשים את הלכות שמיטה ויובל לשחרור העני והקרקעות מקללת עולם הכלכלה.
נחזור איפה לרש"י שהבאנו בפתיח. מה ענין שמיטה אצל הר סיני, לא בא ללמד אותנו
על השמיטה. ברור מאליו שמקומה של מצוות שמיטה היא בהמשך ישיר למתן תורה. אלא מכך
נלמד לכל שאר המצוות שגם הן ניתנו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני.
ומכאן שאם ניפגש במצווה ממצוות התורה ולא נבין איך היא מקדמת את חירותו ומוסריותו
של האדם, חזקה עלינו שאין אנו מקיימים את
אותה מצווה כפי שהקב"ה מצפה מאיתנו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה