רעיון לפרשת השבוע מתורתו של מניטו

  להורדה בפורמט Pdf אחרי שתי פרשיות של מפקד וארגון המחנה, בני ישראל יוצאים למסע לעבר ארץ ישראל: וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם מִמִּדְבַּר סִינָי וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן בְּמִדְבַּר פָּארָן: וַיִּסְעוּ בָּרִאשֹׁנָה עַל פִּי ה' בְּיַד משֶׁה: . ( במדבר י,יב) אבל בטרם יוצאים, משה מנסה ברגע האחרון לשכנע את חותנו להצטרף למסע: "וַיֹּאמֶר משֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן משֶׁה,   נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם. לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ, כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל": (במדבר י, כט) אבל יתרו מסרב: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ, כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ": (במדבר י, ל) ורש"י מסביר לנו את מניעיו: אל ארצי ואל מולדתי - אם בשביל נכסי אם בשביל משפחתי (ספרי) קל לזהות שהתירוץ פה בעייתי. יתרו נוקט כאן במהלך הפוך למהלכו של אברהם אבינו עליו נאמר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: וְאֶעֶשׂ

 ל הורדה בפורמט pdf וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לה': (במדבר פרק ו) המצב של הנזיר בעייתי. מצד אחד הוא נקרא קדוש: (ח) כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדשׁ הוּא לה': (במדבר פרק ו)   אבל סיום נזירותו הוא מחויב בקרבן חטאת: וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: (יד) וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ לה' כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ תָמִים אֶחָד לְעֹלָה וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד תָּמִים לִשְׁלָמִים: (במדבר פרק ו) הנזירות מסוכנת מפני שהאדם יוצא מגדר התורה. התורה מצווה אותנו במצוות ומבטיחה "הגנה א-להית" להולכים בדרכיה. התורה היא דבר ה' לכלל בני האדם ולכן היא לוקחת בחשבון את טבע האדם ואת מגבלותיו. מי שנותן את התורה הוא בורא העולם ומי ששומע לדברו מובטח בסייעתא דשמיא. לא כן הנזיר שמחייב את עצמו מעבר למה שהתורה ציוותה ואין לו את אותה סייעתא דשמיא, ולכן הוא במצב של סכנה. זאת

  להורדה בפורמט Pdf הפרשה שלנו מתחילה: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לה':(ויקרא פרק כה). ורש"י מפרש: מה ענין שמיטה אצל הר סיני? והלא כל המצות נאמרו מסיני? אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני. צריך לזכור שבימי קדם 98% מהאוכלוסיה היו חקלאים. איך אפשר לעצור את כל הפעילות הכלכלית לשנה שלמה? השאלה הזאת קיימת ברמה הפרטית גם לגבי השבת. באותם ימים כשהאדם עבד יום יום ללא שבת וללא חופשות, לא הבינו איך אפשר להתקיים אם שובתים ממלאכה יום אחד כל שבוע. ונבין את זה רק אם נפנים שמטרת התורה איננה האינטרס הכלכלי אלא ההתעלות המוסרית של האדם. התחרות הכלכלית היא אם כל החטאים המוסריים. בעולם הכלכלי הכל "כשר" להשגת היעד של עוד רווח נוסף. ובאה התורה ושמה לזה מעצורים. ברמה האישית כל שבת וברמה הלאומית כל שביעית. בהמשך הפרשה או נקרא: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם א