פרשת כי תצא תשפא - שילוח הקן כרמז לגלות
אנו פוגשים בפרשתנו מצווה מאוד מיוחדת, מצוות שילוח הקן.
כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים
אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים
לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים: (ז) שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת
הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים: (דברים פרק כב )
את
הפרשה הזאת הסביר מניטו על פי הזהר.
* ביציאת מצרים קבלנו תורה שבכתב
* ביציאת בבל קבלנו תורה שבעל פה
* ביציאה מגלות אדום מקבלים את תורת הסוד.
אין
זה אומר שתורה שבעל פה וחכמת הנסתר מחודשים, אלא שביציאת מצרים נעשתה תורה שבכתב
נחלת הכלל בעוד שהתורה שבעל פה והקבלה נינתו רק ליחידי סגולה. ובשיבת ציון אף תורה
שבעל פה נעשתה נחלת הכלל, ותורת הקבלה נותרה בידי היחידים. ובתקופתנו יש פריחה של
ספרי קבלה. מניטו היה מדגיש שכתבי הקבלה נעשו נגישים, אבל אין בכך ערובה שבאמת
מבינים את הענין. מניטו גם הזכיר שבצעירותו למדו קבלה מכתבי יד, כי לא הדפיסו חכמת
הנסתר שלא נפוצה בין ההמונים.
מניטו
לימד שלפי דברי תיקוני זהר, הביצים, האפרוחים והבנים שמצוות שילוח הקן מרמזים לשלש
כיתות של בני אדם, בעלי מקרא, בעלי משנה ובעלי רזין.
"ואלין דנשמעין דברי תורה בהון אתקריאו ביצים אפרוחים בנים: ביצים מארי מקרא,
אפרוחים מארי משנה, בנים מארי קבלה". (תיקוני זוהר, הקדמה, א ע"ב)
שילוח
האם מהקן מרמז לגלות, והסיבה לגלות היא שכנסת ישראל אינה מסוגלת לגדל את הביצים
והאפרוחים לבנים. ונדרשת הגלות לשחרר את הביצים והאפרוחים שיוכלו להתגדל לבנים.
הבשורה הטובה שבפסוק היא "שלח תשלח" יש הבטחה לשתי גלויות אבל אחריהן
אין עוד גלות נוספת.
תגובות
הוסף רשומת תגובה