פרשת מקץ
התנ"ך מביא בפנינו הרבה חלומות נבואיים. ואם ראינו את יעקב חולם את חלום הסולם הרי שיוסף לא רק חולם על אלומות בשדה ועל שמש וירח, עד שהוא מכונה בעל החלומות. (וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא: (בראשית לז).
והמיוחד הוא שגם
אלה שבמגע איתו מתחילים לחלום חלומות נבואיים אפילו אם מדובר בגוים. שר האופים ושר
המשקים ועכשיו בפרשתנו פרעה בכבודו ובעצמו.
וַיְהִי
מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר: (בראשית מא)
והפלא הגדול
איננו רק בזה שהוא חולם, אלא שלא הוא ולא חרטומיו אינם מסוגלים להבין מהו פשר
החלום. ולכאורה הפירוש נראה פשוט ביותר: שובע ולאחריו רעב.
(ח) וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל
חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ
וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה: (בראשית מא)
רש"י מביא
את המדרש לעזרתנו: ואין פותר אותם לפרעה - פותרים היו אותם אבל לא לפרעה שלא היה
קולן נכנס באזניו ולא היה לו קורת רוח בפתרונם (ב"ר):
כדי שתהיה
אפשרות של רעב במצרים חייב מפלס הנילוס לרדת לשפל כזה שהוא לא ימלא את היאורים
שמשקים את ארץ מצרים. והרי זה בלתי אפשרי, הלא הנילוס אל הוא במצרים. ולכן רק עברי
שמאמין שהמשקעים בידי שמים מסוגל להבין את פתרון החלום.
פרעה נפעם
וממנה את יוסף על ארץ מצרים.
(לט)
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת
אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ: (מ) אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ
יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ: (מא) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה
אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם: (בראשית
מא)
עכשיו מצרים מסוגלת
להוביל את ההיסטוריה העולמית במקום משפחת אברהם. חשוב לזכור שפרעה כבר ניסה להשתלט
על הבכורה בהובלת ההיסטוריה. פעם בקחתו את שרי אשת אברהם לאשה, ולאחר כשלון המהלך,
בתתו את הגר בתו כשפחה לשרה, ובהמשך כאשה לאברהם.
יוסף מבין
שכנראה הוא יממש את התוכנית הא-להית דרך מצרים. לבנו בכורו הוא קורא מנשה,
(נא)
וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל
עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי: שזהו גט פיטורין למשפחתו שדחתה אותו.
רק במפגש עם אחיו ובמיוחד עם יהודה בפרשת ויגש:
"כִּי
עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ
וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים:"
יבין יוסף כי
נוצר מצב חדש במשפחת יעקב של ערבות הדדית – כל ישראל ערבים זה בזה. והוא מוזמן
לחזור ולתפוס את מקומו בחיק המשפחה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה