פרשת תצוה
בפרשת תרומה למדנו על הציווי לבנות משכן וקבלנו את פרטי הבניין והכלים שבו.
בפרשת תצוה אנו מקבלים כהשלמה את הציווי להכין בגדי כהונה לכבוד ולתפארת ולהוסיף גם מזבח קטורת לכלים שכבר תוארו בפרשת תרומה. בנוסף חשוב לשים לב לעובדה שפרשת תצוה היא הפרשה היחידה בתורה מפרשת שמות ועד לגומרה של תורה ששמו של משה איננו מוזכר בה.
מניטו הסביר שתורת ה' מתגלה
אלינו בשני אופנים שונים. גילוי אחד כתורת
משה, תורת הרב, התורה שלפני החטא, וגילוי נוסף כתורת אהרון, תורת הכהן, התורה
שלאחר שהאדם חטא והוא זקוק לכפרה.
מטרת תורת משה להביא את הפרויקט של בורא העולם לתעודתו: להוליד את בן האדם
ולהצליח את תיקון העולם. בתחילה הבריאה המשימה הוטלה על האנושות כולה. ומשזו נכשלה
במשימה, הוטל התפקיד של תיקון העולם על עם ישראל.
אבל גם עם ישראל עלול לחטוא ואז הוא נזקק לכפרה כדי לצאת מן החטא ולחזור למסלול. לשם
כך נדרשת תורתו של האהרון. וזאת הסיבה שאהרון צריך ללבוש בגדים מיוחדים. מקור החטא
איננו שֵׂכֶל שמבין מה טוב ומה רע מה מותר ומה אסור. מקור החטא נמצא בתַּאֲווֹת,
בכח המדמה. לכן אין טעם להסביר בשכל לחוטא למה הוא עשה מעשה לא טוב, כי הוא יודע
ומבין את זה, אבל איננו מסוגל להתגבר על יצרו. לכן הטיפול צריך לבוא מכיוון אחר
ולשם כך נדרשת תפאורה מתאימה של בגדי כהונה כדברי הכתוב: "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי
קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (שמות כ"ח ב) .
הקטורת יש בה סם תיקון לחטאים, ובזמן המגיפה על דבר פעור ראינו את אהרון לוקח מחתה
עם קטורת, רץ במחנה ועוצר את המגיפה. לכן מזבח הקטורת שייך למשכן של אהרון ולא
למשכן של משה. וזאת הסיבה שמקום הציווי
עליו מופיע בפרשת תצוה ולא עם שאר הכלים בפרשת תרומה.
נשים לב גם למיקומו של מזבח הקטורת, באולם בין המנורה לשולחן. בפרשת תרומה יש לנו
משכן עם מנורה בדרום ושולחן בצפון והדרך לקודש הקדשים פנויה, כי הכלים בצדדים.
בפרשת תצוה יש מזבח קטורת באמצע המעבר והיא אפשר להיכנס לקודש הקדשים מבלי לעבור
דרך מזבח הקטורת. וכשאהרון ייכנס לקודש הקדשים ביום הכיפורים הוא ייכנס להקטיר שם
קטורת. כפי שכתוב: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ
וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת
אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת":(ויקרא
ט"ז ב')
בי"ג מידות של רחמים כתוב פעמיים שם ה'. והגמרא (ר"ה י"ז) מסבירה:״ה׳ ה׳״ — אֲנִי הוּא קוֹדֶם שֶׁיֶּחְטָא הָאָדָם, וַאֲנִי הוּא לְאַחַר שֶׁיֶּחְטָא הָאָדָם וְיַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה״.
תגובות
הוסף רשומת תגובה