פרשת כי תבוא

 להורדה בפורמט PDF

פרשתנו פותחת:
"וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ: וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱל-ֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:
וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לה' אֱ-לֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ: וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ה' אֱ-לֹהֶיךָ."(דברים פרק כו)

כשהאדם מביא את הביכורים אל הכהן "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לה' אֱ-לֹהֶיךָ", ה' הוא א-להי הכהן. ורק לאחר קבלת הביכורים "וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ה' אֱ-לֹהֶיךָ" הופך ה' ל-להיו של מביא הביכורים.

כבר בספר בראשית לימד מניטו שכל מטרתה של התורה ללמד אותנו אחוה, אהבת אח לאחיו. זה נראה טריוויאלי, אבל ברגע שנולדים שני אחים, קין והבל, קין רוצח את הבל. לשאלתו של בורא העולם "אי הבל אחיך?", עונה קין "אני לא רוצח" ואפשר גם לשמוע "אני לא רוצה אח".
בהמשך נפגוש את ישמעאל ויצחק שאין ביניהם שום שיח, את עשו שמנסה לרצוח את יעקב, ואת השבטים שמנסים להרוג את יוסף.

ספר בראשית מסתיים ב"ויגש אליו יהודה". יהודה מקריב את עצמו לטובת בנימין. ברגע שהאח הבכור מסוגל לקבל אחריות על אחיו מתוך אהבה, ההיסטוריה יכולה להתחיל, ואז עוברים לספר שמות: לידת עם ישראל, יציאת מצרים, מתן תורה והקמת המשכן.

"וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לה': וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן. וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ:" (בראשית פרק ד). ורש"י פירש: מפרי האדמה - מן הגרוע. שקין הביא שאריות בעוד שהבל הביא ביכורים.

וכאן בפרשתנו בסיומה של התורה מגיע התיקון. מגיעים לארץ ישראל והבל מביא את הביכורים אל הכהן-הבכור שמקבל אותם ומניחם לפני ה'. האח הבכור מקבל אחריות ומברך אותו באהבה.

אם ככה, ברור למה חג השבועות מופיע בתורה כחג הביכורים. אם מהותו של היום היה חג מתן תורה, היה חשש להפוך את עם ישראל למן קהילה דתית שקבלה שולחן ערוך ומצוות. בעוד שהעניין האמיתי שלשמו קיבלנו את התורה בהר סיני הוא תיקון ההיסטוריה בהבאת ביכורים באחוה שלימה בבית המקדש בירושלים, ולא בלימוד תורה למרגלות הר סיני במדבר.

מניטו גם הדגיש את ה"כי תבוא". לא "כי תלך" או "כי תעלה" , אלא כי תבוא אל ה'. תבוא אליו לארץ ישראל, כי ה' שוכן בירושלים ולא בהר סיני, כדברי הנביא: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".