פרשת וישלח א

 להורדה בפורמט PDF

במסכת סנהדרין מוצגים לנו חכמים שחששו מקץ הימים וביקשו שהמשיח יגיע אבל שהם לא יהיו נוכחים באותו זמן. ותמוה, הרי אמרו שמי שעוסק בתורה ובגמילות חסדים אין לו מה לפחד מחבלי משיח, מאותם קשיים שמתלווים לביאת המשיח. ואותם חכמים שהיו צדיקים מה הסיבה לחששותיהם?
וכן אמר רבה ייתי ולא איחמיניה. 
אמר ליה אביי לרבה מאי טעמא? אילימא משום חבלו של משיח? והתניא שאלו תלמידיו את רבי אלעזר מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח יעסוק בתורה ובגמילות חסדים, ומר הא תורה והא גמילות חסדים.
אמר להו שמא יגרום החטא (סנהדרין צ"ח:)

 הגמרא עונה שהחשש הוא "שמא יגרום החטא". ומניטו מעלה את השאלה: מאיזה חטא יש להם לחשוש, הרי הם צדיקים? והוא עונה: לפי המשך הגמרא החשש הוא מאותו חטא שממנו מפחד יעקב בפרשתנו. "וַיִּיָרָא יַעֲֹקֹב מְֹאֹד וַיֵֶּצֶר לוֹ וַיַַחַץ אֶת הָָעָם אֲֶשֶר אִתּוֹ וְֶאֶת הַצֹּאֹּן וְֶאֶת הַבָָקָר וְהַגְמִַלִים לִשְֵנֵי מֲַחֲנוֹת: וַיאֶֹּמֶר אִם יָבוֹא עֵָשָו אֶל הַמַחֲֶנֶה הָאַַחַת וְהִָכָהוּ וְהָָיָה הַמַחֲֶנֶה הַנִשְָאָר לִפְלֵיָטָה:"(בראשית פרק לב)

וכי ממה היה לו ליעקב אבינו לפחד הרי הקב"ה הבטיחו בשעת יציאתו לחרן, שישמור עליו? כפי שמעיד הפסוק: "וְהִֵנֵה אָֹּנִֹּכִי עִָמָךְ וּשְמַרְִּתִּיךָ בְֹכֹל אֲֶשֶר תֵֵּּלֵּךְ וַהֲשִּבִֹּתִּיךָ  אֶל הָאֲדָָמָה הַזֹאֹת  כִי לֹּאֹּ אֶעֱזְָבְךָ  עַד אֲֶשֶר אִם עָשִיִתִי אֵת אֲֶשֶר דִבַרְִתִּי לָך: (בראשית פרק כח)

ומניטו הסביר: איזה חטא עורב לעם ישראל בכל יציאה מן הגלות? אותו חטא בו נכשל יעקב. כפי שהוא עצמו מעיד בפנייתו לעשו: "וַיְַצַו אָֹּתָם לֵאֹּמֹּר כֹּה תאְֹּמְרוּן לַאדִֹּנִי לְעֵָשָו כֹּה אַָמַר עַבְְדְךָ יַעֲֹּקֹּב עִם לָָבָן גַרְִתִּי וָאֵַּחַר  עַד עָָתָה:"(בראשית פרק לב) .

בכל יציאה מן הגלות יש חשש לאחר את המועד. ומרגע שהזמן הגיע ושהגאולה מתחילה, השכינה חוזרת לארץ ישראל, ומי שמתעכב בגלות נותר חשוף וללא הגנה .  

כך קרה ליהודי שושן בימי שיבת ציון מבבל, שקם עליהם המן הרשע וביקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים טף ונשים ביום אחד. וכך קרה ליהודי אירופה בימי שיבת ציון של ימינו שקם הצורר הגרמני וגם הוא ביקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים טף ונשים.  

הרבה יהודים דתיים שואלים את עצמם האם יש לנו מספיק זכויות כדי לגור בארץ ישראל? האם אנו ראויים ?

האם הגיע הזמן? הרי אנו מלאי עוון  ועדיף להישאר בגוים בשב ואל תעשה.  

על זה באה פרשתנו ללמד אותנו שכשמגיע הזמן, כל עיכוב יכול להביא אסון. קיים צידוק מוטעה שיש לנו זכות מוסרית על ארץ ישראל בהיותנו פליטי שואה. ואת זה מפריך יעקב בפרשה:"ֹּכֹּה אַָמַר עַבְְדְךָ יַעֲֹּקֹּב  עִם לָָבָן גַרְִתִּי . ורש"י מפרש: גרתי - לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר...

ותרי"ג מצוות שמרתי. שלא נהייתי אזרח בחרן ולא עזבתי את תורה.
יעקב העברי הייתי בצאתי וישראל הנני . אני אף פעם לא נהפכתי ליעקב הארמי. מעולם לא קיבלתי אזרחות ארמית. האזרחות שלי היא בארץ ההבטחה, ובחרן נשארתי גר, אורח ללילה.