פרשת שופטים
בפרשה
זו של מינוי השופטים, מניטו ראה את אחת הבעיות המרכזיות בדורנו, הסתאבות מערכת
המשפט של מדינת ישראל.
העיתונות והמדיה מרבים לדבר על מדינת חוק בעוד שתורה מכוונת אותנו למדינת
צדק. מניטו היה מדגיש שהתורה מתבטאת:
" שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ
נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק:...
" צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ
אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:" (דברים פרק טז)
החוק
הרומאי מושתת על החוקתיות לא על המוסריות. גם גרמניה הנאצית היתה מדינת חוק. בחוק
הנאצי היה כתוב שליהודים אין זכות לחיות, אז מותר להרוג אותם כי זה החוק.
התורה מואסת בחוק כזה ומבקשת חוק שהוא מוסרי, שהוא צדק.
אפשר
להביא הרבה דוגמאות מן התלמוד. נסתפק בדוגמא אחת ממסכת בבא מציעא:
רבה בר בר חנן, תברו ליה הנהו שקולאי חביתא דחמרא (נושאי משאות שברו לו חבית
בפשיעה), שקל לגלימייהו (נטל את מעיליהם כתשלום על הנזק). אתו אמרו לרב, אמר ליה:
הב להו גלימייהו (תן להם בחזרה את מעיליהם), אמר ליה דינא הכי, אמר ליה, אין, 'למען
תלך בדרך טובים' (משלי ב, כ). יהיב להו גלימייהו, אמרו ליה, עניי אנן, וטרחינן
כולה יומא וכפינן ולית לן מידי (עניים אנחנו וטרחנו כל היום ורעבים אנו), אמר ליה,
זיל הב אגרייהו (אמר רב לרבה בר בר חנן: לך תן להם שכרם), אמר ליה דינא הכי, אמר
ליה, אין, 'וארחות צדיקים תשמור'.
את
הפסוק: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱל-ֹהֶיךָ
נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק: : (דברים פרק טז), מפרש רש"י: שופטים - דיינים הפוסקים
את הדין:
לכאורה אין כאן שום פירוש אלא תרגום למילים אחרות. אבל מניטו מלמד שהשופט שדן בחוק
האזרחי צריך ללמוד מהדיין שדן בדין הדתי, את היסוד המוסרי שבשפיטה.
על
הפסוק שהבאנו לעיל "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת
הָאָרֶץ ..." דרש מניטו שמכאן אזהרה חמורה שאם השופטים לא ישפטו משפט צדק אזי
ח"ו ירושת הארץ בסכנה. וכפי פירוש רש"י: "למען תחיה וירשת -
כדאי הוא מנוי הדיינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן".
בסיום השיעור מניטו שהיה רגיל לרמוז בהומור הוסיף: "אתם מבינים למי לא
התכוונתי".
תגובות
הוסף רשומת תגובה