רעיון לפרשת השבוע מתורתו של מניטו

להורדה בפורמט PDF   מניטו שם דגש בפרשתנו על שתי תופעות שמכיוון שהן נעלמו   ולא קיימות יותר היום, שכחנו שהן היו קיימות בעבר. וקשה עד בלתי אפשרי לנו להבין תופעות אלה . התופעה הראשונה היא הנבואה. הקב"ה מדבר אל בני אדם מיוחדים וגורם להם להתנבא. היום אנו מנסים להסביר את כשרון הנבואה בסוג של השראה כי לא ברור לנו בכלל במה מדובר. הנבואה נפסקה עם חורבן בית המקדש הראשון (חוץ ממספר נבואות בישיבת ציון שנועדו לאפשר את בנייתו של בית המקדש השני). אבל מכיוון ששכחנו שהנבואה נפסקה, אנו מגיעים למסקנה שאף פעם לא הייתה נבואה אלא רק סוג של השראה. כפי שמדברים על השראה אומנותית וכדו'. התופעה השנייה היא פתיחת פי האתון. אנו כל כך רגילים שהחיות אינן מדברות שקשה לנו לדמיין חיה מדברת. נושא אחר בפרשה: אחרי שבלעם ניסה ללא הצלחה לקלל את עם ישראל, הוא מקבל הצעה מבלק: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק, לְךָ-נָּא אִתִּי אֶל-מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם , אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה, וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה; וְקָבְנוֹ-לִי, מִשָּׁם." (במדבר פרק כג יג) רק באופן הזה ניתן לקלל את עם ישראל, אם רו...

                                                                      להדפסה בפורמט PDF   וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם": (שמות פרק כא). ורש"י מסביר: ואלה המשפטים - כל מקום שנא' אלה פסל את הראשונים, ו אלה מוסיף על הראשונים. מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני. אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה: לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו. לכך נאמר אשר תשים לפניהם כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם. קיימת סכנה גדולה לשייך את עשרת הדברות ורק הן למעמד הר סיני, ולטעות שמה שחשוב הם הכללים הגדולים  והאוניברסליים. באה התורה ומדגישה לנו את הצורך ב"שולחן ערוך" שמלמד אותנו איך ליישם את הכללים הגדולים. הנצרות לקחה מאיתנו ...

  להורדה בפורמט PDF וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן משֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: בתחילת פרשתנו מגיע יתרו כהן מדין להצטרף לבני ישראל. והרי ארבעים שנה שהה משה אצלו ובטח ניהלו אינספור דיונים תיאולוגים, מה השתנה עכשיו שגרם לו לבוא ולהצטרף לעם ישראל? זאת בדיוק שאלתו של רש"י: "וישמע יתרו - מה שמועה שמע ובא?" יתרו הוא מצאצאי אברהם, כפי שמוזכר הפסוק: "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ" (בראשית פרק כה)   והוא מכיר באל עליון כמו שמלכיצדק הכיר באל עליון, כפי שקראנו ספר בראשית פרק יד:"וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן : וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל" אמנם אברהם ניסה לה...

  להורדה בפורמט PDF פרשת בא פותחת (ספר שמות פרק י): (א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה  בֹּא אֶל פַּרְעֹה  כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו  לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ :(ב)  וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ  אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה': ולכאורה קשה. הפסוק היה צריך לפתוח ב" לך"  אל פרעה. אבל הלשון בוא אל פרעה מרמזת לנו שהשכינה נמצאת בגלות בבית פרעה ומבקשת ממשה לבוא ולגאול אותה. השאלה השנייה היא למה נצרכו עשר המכות? הרי בכל שלב ה' הקשה את לב פרעה ורק המכה האחרונה שכנעה אותו ואת המצרים לגרש את עם ישראל. אם כן אפשר היה להסתפק במכה אחת, האחרונה, וכל התהליך הארוך היה הופך למיותר? וההסבר: למה השכינה נמצאת בבית פרעה? כי היא באה להשלים את המשימה שעם ישראל לא ביצע. מטרת הגלות הייתה להראות לתרבות הגדולה בעולם ולעולם כולו שיש בורא ומנהיג לעולם. זאת לעומת ההבנה האסטרולוגית ששלטה אז ,שהכל  קבוע מראש ו"כתוב בכוכבים".אבל במקום להיות כ...

  להורדה בפורמט PDF פרשתנו פותחת: (ב) וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה': (ג) וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ-ל שַׁ-דָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם: (ד) וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ: (ה) וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי: (ו) לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים: אנו רגילים לביטויים "אמור אל בני ישראל", "דבר אל בני ישראל", ולא תמיד אנו שמים לב שישנן שתי זהויות שונות בעם ישראל, יש אבות ויש בנים. על הפסוק וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב, רש"י מפרש: וארא - אל האבות : ושמי ה' לא נודעתי להם - לא הודעתי אין כתיב כאן אלא לא נודעתי לא ניכרתי להם במידת אמיתית שלי שעליה נקרא שמי ה' נאמן לאמת דב...

  להורדה בפורמט PDF יעקב קיבל את שמו על אחיזתו בעקב עשו בשעת לידתו, וכפי שיעיד עליו עשו (בראשית כז): וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי: והשם הזה מלווה את יעקב בגלות אצל לבן. אבל ברגע שהוא חוזר הוא נאבק עם האיש וזוכה לשם חדש: ישראל. "וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל": (בראשית לב), וכפי שיבשר הנביא ישעיה: קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵא-לֹהֵינוּ: כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה: ולכן, ברגע שיעקב קובע את מקומו בגלות הוא נעלם כישראל וחוזר להיות יעקב. כפי שמופיע בפסוק שפותח את פרשתנו: " וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה: וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ...

  להורדה בפורמט PDF בסוף פרשת ויצא יעקב נאבק עם איש וזוכה לברכה של שינוי שמו מיעקב לישראל. "וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל": (בראשית לב) ישנה התמודדות כפולה עם עשו של מטה ועם עשו של מעלה, שרו של עשו. וכן בפרשתנו, אנו מוצאים שכל ההתייחסות לעשו כפולה, כלפי עשו האח וכנגד עשו האידאל השמימי השר . "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו - אָחִיו , אַרְצָה שֵׂעִיר -   שְׂדֵה אֱדוֹם : וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי - לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה: (בראשית לב) התמודדות היא כפולה: אל עשו – אחיו , ארצה שעיר-שדה אדום , לאדוני -לעשו. אחד לעשו ואחד לשרו. וזה מסביר לנו את פשרו של הרש"י הראשון על הפרשה. פרשתנו פותחת :"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם:" (בראשית לב) ורש"י מפרש בעקבות המדרש: וישלח יעקב מלאכים - מלאכים ממש (ב"ר): לפי מניטו ...