פרשת תולדות - תשפ"א

 

להורדה  בפורמט PDF

כשניגשים לפרשה אנו מבינים את הכתוב לאור מה שידוע לנו על ההמשך, אבל חשוב לחזור לזמן ההתרחשות.

בפרשת תולדות עומדים לפנינו שני בניו של יצחק, ושניהם מועמדים לקבל את הברכה. יצחק איננו רואה לפניו יעקב הצדיק ועשו הרשע. הוא רואה יעקב שמסוגל להיות איש הרוח ועשו שמסוגל להיות איש המעשה, כל אחד צדיק בתחומו.

אנו רגילים לחשוב שאיש הרוח הוא הצדיק ואיש המעשה הוא הרשע, ולא היא. ישנם הרבה אנשי "רוח" רשעים דוגמת כהני האינקוויזיציה והאייטולות, והרבה אנשי מעש צדיקים דוגמת ממציאי הפניצילין והחיסון נגד שיתוק ילדים.

בעם ישראל ישנו איש מעשה שהוא אב הטיפוס של איש המעשה בקדושה. זהו יוסף שזוכה לכינוי יוסף הצדיק. ולכן הוא מכונה במדרש שטנו של עשו. כפי שמובא על ידי רש"י על בראשית ל' כ"ה: כאשר ילדה רחל את יוסף - משנולד שטנו של עשו שנא' (עובדיה א) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ...משנולד יוסף בטח יעקב בהקב"ה ורצה לשוב:
לעשו בן יצחק ורבקה היה הפוטנציאל להיות עשו הצדיק אבל הוא בחר בדרך אחרת.

יצחק רצה לברך את שני בניו בשתי ברכות יעודיות. לעשו ברכת הארץ וליעקב ברכת השמיים, בציפייה שהם ישתפו פעולה ויביאו את העולם לתיקונו.
לעומתו, רבקה שזוכרת את התרוצצות הבנים בקרבה בעת ההריון יודעת ששיתוף הפעולה ביניהם הוא בלתי אפשרי, ולכן ישנן ארבע אופציות:
* עשו איש השדה – זאת רומי הפאגנית. מקימה ציוויליזציה אדירה, ומפתחת ספר חוקים, אדריכלות ועוד...
* עשו שמקבל ברכת השמיים – זאת רומי הנוצרית שחושבת את עצמה ליעקב וחונקת את תיקון העולם.
* יעקב איש הרוח – הוא יתנתק מן העולם הזה שלא יוכל לבוא לתיקונו.
* יעקב שמקבל גם ברכת הארץ – זהו תיקונו של עולם.

אלא שיעקב טוב לו בעולם הרוח. רבקה צריכה לכוף אותו לקבל כם את ברכתו של עשו.
וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ: לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב: וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ: (בראשית כז)

ובפרשה הבאה שוב נראה יעקב מבקש רק את המינימום ההכרחילחם ובגד,  
וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ: וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְדֹוָד לִי לֵאלֹהִים: (בראשית כח)
בעוד שהוא קיבל בברכה את הכל:
וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירשׁ: יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲוֻ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרֲרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ: (בראשית כז)

לכן בשלב זה יעקב עדיין איננו ראוי להיות ישראל. ורק בחזרתו מחרן המלאך יאשר:
וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל: (בראשית לב)