רעיון לפרשת השבוע מתורתו של מניטו

  להורדה בפורמט Pdf מניטו שם דגש בפרשתנו על שתי תופעות שמתוך העלמותן היום, שכחנו שהן היו קיימות בעבר, וקשה עד בלתי אפשרי לנו להבין אותן. התופעה הראשונה היא הנבואה. הקב"ה מדבר אל בני אדם מיוחדים וגורם להם להתנבא. היום אנו מנסים להסביר את כשרון הנבואה בסוג של השראה כי לא ברור לנו בכלל במה מדובר. בנבואה נפסקה עם חורבן בית המקדש הראשון (חוץ ממספר נבואות לאפשר את בנייתת הבית השני). אבל מכיון ששכחנו שהנבואה נפסקה, אנו מגיעים למסקנה שאף פעם לא היתה נבואה אלא סוג של השראה. כפי שמדברים על השראה אמנותית וכדו'. התופעה השניה היא פתיחת פי האתון. אנו כל כך רגילים שהחיות אינן מדברות שקשה לנו לדמיין חיה מדברת.   נושא אחר בפרשה: אחרי שבלעם ניסה ללא הצלחה לקלל את עם ישראל, הוא מקבל הצעה מבלק: וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק, לְךָ-נָּא אִתִּי אֶל-מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה, וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה; וְקָבְנוֹ-לִי, מִשָּׁם. (במדבר פרק כג יג) רק באופן הזה ניתן לקלל את עם ישראל. אבל כל עוד בלעם עומד מול כללות העם, אין ביכולתו לקלל אלא לברך. וזאת הסיבה למה אחדות האומה כל כך חש

  להורדה בפורמט Pdf וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר:זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל: (ספר במדבר פרק יט ) למדנו כבר מגיל צעיר את פירושו של רש"י: זאת חוקת התורה - לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת? ומה טעם יש בה? לפיכך כתב בה חקה גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה: והשלמנו עם העובדה שלפרה אדומה אין טעם אלא גזירת מלך היא. וכאן מניטו מדייק שתירוץ זה של גזירת מלך שאין להרהר ולהבין אותה לא נאמר לישראל אלא לאומות העולם ולשטן. אכן יש הסבר לפרה, כפי שהודיעונו חז"ל במדרש תנחומא: ומפני מה כל הקרבנות זכרים ונקבות וזו נקבה? אמר רבי איבו משל למה הדבר דומה: לבן שפחה שטנף פלטרין של מלך. אמר המלך: תבוא אמו ותקנח את הצואה. כך אמר הקב"ה תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל :(מדרש תנחומא חקת - פרק ח) אנחנו לא מבינים בפרטים, איך מעשה פרה מכפר, אבל בפירוש יש כאן מצווה שיש ללמוד אותה וניתן להבין את מהותה

להורדה בפורמט Pdf   על הפסוק בפרשה "רב לכם בני לוי" מביא רש"י את המדרש: "וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זה עינו הטעתו ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו שמואל ששקול כנגד משה ואהרן אמר בשבילו אני נמלט" (רש"י על במדבר פרק טז פסוק ז) בקשתה של חנה: "ונתת לאמתך זרע אנשים" (שמואל א' א') מבוארת בילקוט שמעוני|: ר' יוחנן אמר זרע ששקול כשני אנשים ומאן אינון משה ואהרן שנאמר: "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו קֹרִאים אֶל ה' וְהוּא יַעֲנֵם": (תהילים פרק צט ו') מההשואה בין משה ואהרן מצד אחד לבין שמואל מצד שני, ניתן להבין שהם שקולים זה כנגד זה. קרח מסיק מכך שטמון בו כוח של כהונה ומלכות ביחד, וזה אסור על פי התורה. בתקופת בית שני נראה מצב כזה בו כהנים לובשים איצטלה של מלכות ומביאים אסון על עם ישראל. המלכים הכהנים מבית חשמונאי הם אלה שהזמינו את רומי להתערב בענינינו הפנימיים, אלה והם שהזמינו את פומפיאוס הרומאי לארץ ישראל כדי לעזור להם במלחמת האזרחים שניהלו בינהם יהודה אריסטובולוס ויוחנן הורקנוס. מניטו גם הדגיש שמלכים אלה שמרדו בשלטון ה

  להורדה בפורמט Pdf פרשתנו פותחת: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם": (במדבר פרק יג) ובחזרת המרגלים אנו נקרא: "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ": (במדבר פרק יג ) מי שקיבלו את ההטחה על הארץ הם בני ישראל בני אברהם יצחק ויעקב, בעוד שמי שמקבל את הדיבה הרעה על הארץ הם הערב רב שהצטרף לבני ישראל ביציאת מצרים. הם יצליחו להדבי e את בני ישראל בסירוב לעלות, אבל יש להם מניעים שונים. מניטו הדגיש מאוד את הצורך להבחין בין בני ישראל לבין העם. הראשונים הם בני אברהם יצחק ויעקב בעלי הזהות העברית, בעוד שהאחרונים הם הערב רב שיצא ממצרים עם בני ישראל וקבלו עליהם תורת משה אבל לא את הזהות הלאומית. יוסף כבר הציג את עצמו לפני פרעה כשייך לארץ הזאת: "כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים " (בראשית פרק מ ). ולפני   מותו הוא הבטיח לשב