פרשת חוקת תשפא
וַיְדַבֵּר
ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר:זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר
אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל: (ספר במדבר פרק יט )
למדנו
כבר מגיל צעיר את פירושו של רש"י:
זאת חוקת התורה - לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת? ומה
טעם יש בה?
לפיכך כתב בה חקה גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה:
והשלמנו
עם העובדה שלפרה אדומה אין טעם אלא גזירת מלך היא.
וכאן מניטו מדייק שתירוץ זה של גזירת מלך שאין להרהר ולהבין אותה לא נאמר לישראל
אלא לאומות העולם ולשטן.
אכן יש הסבר לפרה, כפי שהודיעונו חז"ל במדרש תנחומא:
ומפני מה כל הקרבנות זכרים ונקבות וזו נקבה? אמר רבי איבו משל למה הדבר דומה: לבן
שפחה שטנף פלטרין של מלך. אמר המלך: תבוא אמו ותקנח את הצואה. כך אמר
הקב"ה תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל:(מדרש תנחומא חקת - פרק ח)
אנחנו
לא מבינים בפרטים, איך מעשה פרה מכפר, אבל בפירוש יש כאן מצווה שיש ללמוד אותה
וניתן להבין את מהותה בקווים הכלליים.
הבעיה היא שהגויים והנצרות בראשם התייאשו מן העולם הזה שיש בו חטא ויש בו טומאה.
ולכן אמרו שדי למאמין להאמין אמונה מאגית באותו האיש והכל יבוא על מקומו בשלום
בעולם אחר, אבל בעולם הזה אין תקוה.
התורה לעומתם מלמדת אותנו אופטימיות. אמנם יש חטא בעולם, "כִּי אָדָם אֵין
צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא": (ספר קהלת פרק ז).
אבל יש פתרון של תשובה וכפרה של יום כיפור.
וטומאת המת תמצא את תיקונה בהזאת אפר שריפת הפרה.
מניטו גם היה קורא את הפסוק בו פתחנו בצורה אחרת:
וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר:זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה: אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר
אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
הוא היה מכניס נקודותיים אחרי חוקת התורה, ומסביר את הפסוק בצורה שונה:
מהי חוקת התורה, בסיסה של התורה? אשר צוה ה' לאמר דבר אל בני ישראל.
יש להבין שכל היסוד של התורה, חוקת התורה, היא שהקב"ה בחר דווקא בעם ישראל
להיות מקבל התורה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה