פרשת שלח לך תשפ"א

 להורדה בפורמט Pdf

פרשתנו פותחת:

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם": (במדבר פרק יג)
ובחזרת המרגלים אנו נקרא:
"וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ": (במדבר פרק יג )

מי שקיבלו את ההטחה על הארץ הם בני ישראל בני אברהם יצחק ויעקב, בעוד שמי שמקבל את הדיבה הרעה על הארץ הם הערב רב שהצטרף לבני ישראל ביציאת מצרים. הם יצליחו להדביe את בני ישראל בסירוב לעלות, אבל יש להם מניעים שונים.

מניטו הדגיש מאוד את הצורך להבחין בין בני ישראל לבין העם. הראשונים הם בני אברהם יצחק ויעקב בעלי הזהות העברית, בעוד שהאחרונים הם הערב רב שיצא ממצרים עם בני ישראל וקבלו עליהם תורת משה אבל לא את הזהות הלאומית.

יוסף כבר הציג את עצמו לפני פרעה כשייך לארץ הזאת: "כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים" (בראשית פרק מ ). ולפני  מותו הוא הבטיח לשבטים שיגיע יום ויחזרו לארץ אבותיהם:
"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב": (בראשית פרק נ)
זה מופיע מפורשות בתכנית היציאה ממצרים:
"לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם: וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'": (שמות פרק ו )
וגם בני ישראל יוצאים ממצרים בדרכם חזרה אל ארץ מושבותיהם, כפי שיובא בהמשך הפרשה:
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם: וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לה' עֹלָה אוֹ זֶבַח."(במדבר פרק טו ). 

אחת הטענות של המרגלים היא:
"וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ": (במדבר פרק יג), ורש"י מפרש בעקבות המדרש: כי חזק הוא ממנו - כביכול כלפי מעלה אמרו.

יש כאן לכאורה טענה מוסרית. יש כבר עם על הארץ הזאת ואין זכות מוסרית להעבירם. ולכן כבר על הפסוק הראשון בתורה הביא רש"י את דברי רבי יצחק: "שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".  יש הכרה בעמים שהארץ ניתנה לאברהם ליצחק וליעקב ולזרעם אחריהם. אבל יש טענה על אופי ההורשה. אם ה' הבטיח לכם חכו שהוא ייתן לכם אותה על מגש של כסף. ולמה אתם יוצאים לכיבוש?

וכאן בא החידוש של התורה שקשה לגויים אבל גם לחלק מבני ישראל, שגם הבטחה א-להית זקוקה לשיתוף האדם כדי להתקיים: "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ".