פרשת ראה תשפ"א
פרשתנו
מסתיימת ב-
(טז) שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ
בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג
הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם: (דברים פרק טז)
שלש פעמים בשנה נפגשים כל ישראל פנים אל פנים בחצרות בית ה'. זאת אבן יסוד לאחדות
האומה הבנויה שבטים שבטים.
בעבר היה העולם מורכב מעמים ושבטים. עם הזמן הם העבירו את השמם לארץ בה הם התישבו.
היום השם מציין את תושבי אותה ארץ ולא עוד את בני העם המקורי.
היו שבטים פרנקים (FRANCS) שנתנו את שמם לארצם FRANCE (צרפת). והיום LES FRANCAIS (הצרפתים) הם תושבי אותה ארץ ללא
קשר לעם המקורי.
מקור הקלקול בחטא מגדל בבל, והעם היחיד שלא נפגע הוא עם ישראל. ארצו לא נקראת
ישראל בשמו אלא נותרה ארץ ישראל ( או בימינו מדינת ישראל).
עמים
מתאגדים להגן על אינטרסים משותפים, בעוד שקהילות מתאספות סביב אידאל משותף.
ברוב העמים יש אחדות בעם להגן על האינטרסים אבל יש פילוג בין הקהילות שמרכיבות את
העם כי לכל קהילה אידאל שונה.
עם ישראל מציג תמונת ראי לתופעה הזאת. מה
שמחבר את העם הוא האידאל המשותף בעוד שלכל קהילה יש אינטרס משלה. ולכן כל פעם שאידאל
חדש מחליף את התורה, אחדות האומה נעלמת.
לשמירת האחדות נועדו חגי העליה לרגל. זה מעין מה שקורה היום
בכותל שכולם מגיעים להתפלל ביחד במקום אחד למרות השונות בין הקהילות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה