פרשת וישב תשפ"ב
"וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו:(בראשית פרק לז)
יוסף חלם שני
חלומות נבואיים. בראשון הוא רואה את עצמו במרכז אלומות החיטה, נבואה על תפקידו
העתידי, כאחראי על כלכלת העולם.
"וְיוֹסֵף
הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ
אַפַּיִם אָרְצָה:" (בראשית פרק מב)
בחלום השני
הוא רואה את משפחת יעקב כמאורות השמים המאירים לכל יושבי תבל. שזהו תפקידו של עם
ישראל ממלכת כהנים וגוי קדוש, להיות אור לגויים. כדברי ישעיהו:
"אֲנִי ה'
קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם:" (ישעיה פרק
מב )
אלה חלומותיו
של משיח בן יוסף, הפלגים בעם ישראל שרוצים לחיות בצילם של הגויים בתוך הגולה,
ולהביא מתוך חשכת הגלות לתשועת העולם.
לעומתם משיח בן דוד בונה בארץ ישראל ממלכת כהנים וגוי קדוש כדי שמלכות ה' שתקרין
החוצה "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"
יוסף עוד
משתעשע בחלומו להצליח במשימתו בהיותו בגלות, כי הוא לא חווה את גלות חרן אצל לבן. מעת הוולדו
יעקב מכין את צאתו משם. "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי
וּלְאַרְצִי: " (בראשית פרק ל)
יוסף עדיין
לא למד שכל מגמתו נידונה לכישלון. אין סיכוי שעם ישראל יתקן את העולם כל עוד הוא
יושב בין הגויים. תמיד הוא יהיה למרמס. וגם אם יעלה בידי יחידי סגולה לעלות לגדולה כמו יוסף, אברבנאל או אחרים, המחיר
תמיד יהיה התבוללות והטמעת הערכים של הגויים בתוכנו, ולא החדרת ערכי התורה בקרב
העמים.
ולכן באמצע סיפורי תולדות יעקב: יוסף, תפתח התורה סוגריים והיא תספר לנו על יהודה
שהלך להוליד את משיח בן דוד שהוא זה שיצליח במשימה.
וַיְהִי
בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי
וּשְׁמוֹ חִירָה: (בראשית פרק לח)
תגובות
הוסף רשומת תגובה