פרשת וארא תשפ"ב
פרשתנו פותחת (שמות פרק ו):
(ב) וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה': (ג) וָאֵרָא
אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ-ל שַׁ-דָּי וּשְׁמִי ה' לֹא
נוֹדַעְתִּי לָהֶם: (ד) וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת
אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ: (ה) וְגַם אֲנִי
שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם
וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי: (ו) לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה'
וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם
מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים:
אנו רגילים
לביטויים "אמור אל בני ישראל", "דבר אל בני ישראל", ולא תמיד
אנו שמים לב שישנן שתי זהויות שונות בעם ישראל, יש אבות ויש בנים.
על הפסוק וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב, רש"י מפרש:
וארא - אל האבות:
ושמי ה' לא נודעתי להם - לא הודעתי אין כתיב כאן אלא לא נודעתי לא נכרתי להם במדת
אמתית שלי שעליה נקרא שמי ה' נאמן לאמת דברי שהרי הבטחתים ולא קיימתי:
לכאורה הפירוש אל האבות נראה מיותר. כולנו יודעים שאברהם יצחק ויעקב הם
אבותינו.
אלא שה' רוצה שנבחין בהבדל. יש אבות
שקיבלו הבטחות, והאמינו באמונה שלימה שהן תתקיימנה. ויש בנים שזוכים לראות את קיום
ההבטחות, אבל בגלל הקשיים הכרוכים במימוש (חבלי משיח) עלולים להירתע מלהשתתף
בקיומן.
זוהי לכאורה טענתו של משה בסיום הפרשה הקודמת (שמות פרק ה ):
(כב) וַיָּשָׁב משֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אֲ-דֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה
לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי: (כג) וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר
בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ:
וה' עונה לו שהייתה בעבר תקופה של אבות, של הבטחות לא מקוימות ושל אמונה בקיומן .
אבל עתה הגיע עת הבנים, וצריך לפעול למימוש ההבטחות. ואכן נבואות התנ"ך מסתיימות
בדברי מלאכי:
(כג) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה'
הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: (כד) וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים
עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם:
ומניטו היה מוסיף שלימוד
זה כל כך חשוב לדורנו, דור התקומה. בדורנו יהדות הגלות מאמינה באמונה שלימה בביאת
המשיח. מתפללת ושרה את זה אך מסרבת לקחת חלק בגאולה ובמכאוביה.
כי היא מסרבת להפנים שתמה תקופת ההבטחות, ושצריך לפתוח דף חדש כי הגיע הזמן של
הבנים.
ורק מי שמסוגל להבחין בשינוי שחל, ולקחת על עצמו להיות מן הבנים. רק הוא מסוגל
להיות נגאל. כדברי הנביא ירמיה ירמיה פרק לא ט"ז):
וְיֵשׁ תִּקְוָה
לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם:
תגובות
הוסף רשומת תגובה