פרשת בהעלותך תשפ"ג
מצאנו בפרשה פסוק מיוחד:
"וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד
וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל
נֶגֶף בְּגֶשֶׁת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֹּדֶשׁ". (במדבר ח', י"ט)
חמש פעמים חוזר פסוק זה על הביטוי
בני ישראל. ורש"י מסביר:
חמשה פעמים נאמר בני ישראל במקרא זה להודיע חבתן שנכפלו אזכרותיהן במקרא אחד כמנין
חמשה חומשי תורה, וכך ראיתי בבראשית רבה.
מניטו מסב את תשומת לבנו לכך שאין
זה מדרכו של רש"י לפרט את מקורותיו . אבל כנראה שכאן ברצונו להדגיש שאין
מדובר במקריות. חשוב שנבין שיש כוונה מכוונת להקביל את בני ישראל לחמשה חומשי
תורה.
חשוב לשים לב שהפרק דן בבחירת
הלויים והקדשתם לשרת במשכן. שבט לוי נבחר לאחר חטא העגל. בראשונה עבודת המשכן הייתה
אמורה להיות בבכורות של כל משפחה מכל שבטי ישראל . אלא שלאחר החטא נפסלו הבכורות שנכשלו
בחטא העגל והוחלפו בלויים.
קיים אם כן חשש שבחירת שבט לוי תובן ח"ו כמאיסת עם
ישראל על ידי הקב"ה . ולכן רש"י מדגיש לנו שאמנם הלויים נבחרו להיות
הנציגים של עם ישראל בקודש, אבל ברית התורה (חמשת החומשים) נכרתה עם כל בני ישראל
ולא רק עם הלויים. ומבלעדי בני ישראל אין משמעות לבחירת הלויים.
לימוד זה חשוב ביותר בימינו כשחלק
מן העם מחזיק מעצמו שהוא היום שבט לוי (ולכן פטור משירות צבאי , כפי ששבט לוי היה
פטור), אבל איננו מרגיש אחריות לכללות עם ישראל. בעוד שהקב"ה פטר את הלויים
משירות צבאי וגם ציווה לתת להם ערים ומעשרות בתמורה לשירותם את ציבור.
תגובות
הוסף רשומת תגובה