פרשת עקב

 

רעיון מפרשת השבוע ממשנתו של הרב יהודה אשכנזי מניטו מוגש ע"י אריאל אסף

  להורדה בפורמט Pdf                                                                 

 

פרשתנו "והיה עקב תשמעון" מתחילה באמצע פרק ז', אבל בתחילת הפרק שעוד שייך לפרשת "ואתחנן" מופיעה הסיבה לבחירתו של עם ישראל כפתיח לפרשה שלנו:

(ו) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:... (ח) כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם:

ישנן מספר סיבות לבחירת עם ישראל:
א. כִּי מֵאַהֲבַת ה'
ב. וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם

מניטו היה מדגיש רבות שכבר תרח החל במסע לארץ ישראל עוד לפני הציווי לאברהם. כי משפחת אברהם מקורה בארץ ישראל, והימצאותם באור כשדים היתה מסיבת גלות קדומה, שבימיו של תרח החלו לצאת ממנה ולחזור הביתה.

 בדומה לאברהם שיצא מגלות אור כשדים לחזור לארץ ישראל. כך בני ישראל יצאו ממצרים לחזור לארץ ישראל.

וכך מופיע במדרש רבה על איכא (הקדמה פסקה א):
בת גלים - בת גולים ברתיהון דגלוואי (כשהפסוק אומר בת גלים צריך להבין בתם של גולים).
* בתו של אברהם שכתוב בו (בראשית י"ב) ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימהץ
* בתו של יצחק שכתוב בו (שם כ"ו) וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה.
* בתו של יעקב שכתוב בו (שם כ"ח) וילך פדנה ארם.
ומניטו היה מסביר שהמיוחד באמונת ישראל היא האמונה בסיומה של הגלות.

והעניין חשוב כי זוהי המציאות של עם ישראל אבל גם של כלל האנושות. כל מציאותם של בני האדם היא מציאות של גלות. מאז חטא אדם הראשון ועונש הגירוש מגן עדן, האנושות כולה במצב של גלות.
כפי שמובא באותו מדרש (מדרש רבה איכה - הקדמה פסקה ד):
רבי אבהו פתח (הושע ו') והמה כאדם עברו ברית זה אדם הראשון. אמר הקב"ה: אדם הראשון הכנסתי אותו לגן עדן וצויתיו ועבר על צוויי ודנתי אותו בגירושין ובשילוחין וקוננתי עליו איכה. אף בניו:
* הכנסתי אותם לא"י שנאמר (ירמיה ב') ואביא אתכם אל ארץ הכרמל.
* וצויתים שנאמר (ויקרא כ"ד) צו את בני ישראל.
* ועברו על צוויי שנאמר (דניאל ט') וכל ישראל עברו את תורתך.
*  ודנתי אותם בגירושין שנאמר (הושע ט') מביתי אגרשם.
* ודנתי אותם בשילוחין שנאמר (ירמיה ט"ו) שלח מעל פני.
* ויצאו וקוננתי עליהם איכא ישבה בדד:

ומכיון שעם ישראל יצא ממצרים הוא יכול להיות אור לגוים להראות לעולם שיש תקווה, ניתן לצאת מהגלות ולחזור לגן העדן.

ומסיבה זאת אנו פותחים את תפילתנו תפילת העמידה לא ב"ברוך אתה ה' בורא העולם", אל "ברוך אתה ה' גואל ישראל".
אם הקב"ה מופיע רק כבורא העולם מי אני שאבקש ממנו לשנות רצונו? איזה זכות יש לי להתפלל?
אבל אם ה' הוא הגואל אזי יש תקווה ואפשר לעמוד בתפילה ולבקש על השיבה לעדן כפי שנאמר בפיוטו של רבי אברהם אבן עזרא: " יְבִיאוּנִי לְגַן עֶדְנָךְ. וְשָׁם תִּהְיֶה יְשִׁיבָתִי."