רעיון לפרשת השבוע מתורתו של מניטו

  להדפסה בפורמט PDF פרשת בשלח פותחת (ספר שמות פרק יג): וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה:   וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וקשה. הרי מתחילת המכות הקב"ה מקשה את לב פרעה ומכה במצרים כדי להוכיח שהוא מנהל את העולם, ולא חוקי הטבע והמזלות. הוא השליט בעולמו והוא עתיד לגאול את עם ישראל. כפי שהבטיח: "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים": (שמות פרק ו). ולכן היינו מצפים לפתיחה בסגנון: "ויהי כאשר גאל ה' את ישראל" או "ויהי כאשר הציל ה' את ישראל". אבל פתאום הזרקור מופנה לפרעה, הוא המשלח העם. ומה עם ריבונו של עולם? ואנו לא שמים לב שזה בדיוק מה שקורה לנו בדורותינו. התרג

                                                                          להדפסה בפורמט PDF פרשת בא פותחת (ספר שמות פרק י): (א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ :   (ב) וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה': ולכאורה קשה. הפסוק היה צריך לפתוח ב" לך" אל פרעה. אבל הלשון בוא אל פרעה מרמזת לנו שהשכינה נמצאת בגלות בבית פרעה ומבקשת ממשה לבוא ולגאול אותה. השאלה השנייה היא למה נצרכו עשר המכות? הרי בכל שלב ה' הקשה את לב פרעה ורק המכה האחרונה שכנעה אותו ואת המצרים לגרש את עם ישראל. אם כן אפשר היה להסתפק במכה אחת, האחרונה, וכל התהליך הארוך היה הופך למיותר? וההסבר: השכינה נמצאת בבית פרעה? כי היא באה להשלים את המשימה שעם ישראל לא ביצע. מטרת הגלות הייתה להראות לתרבות הגדולה בעולם ולעולם כולו שיש בורא ומנהיג לעולם. זאת לעומת ההבנה האסטרולוגית ששלטה אז ,

  להדפסה בפורמט PDF פרשת וארא פותחת : וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה': וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם: וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ: וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי: לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים: רש"י מזכיר לנו שדיבור הוא קשה: וידבר אלהים אל משה - דבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר למה הרעותה לעם הזה: אבל מניטו מסב את תשומת לבנו לעובדה שישנן פה שתי שיחות נפרדות: . וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה. . וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. החלק הראשון, השיחה הקשה שמכונה "דיבור" נותר סתום. אין הכתוב מפרט מה נאמר למשה. ודי לנו לדעת שה' הוכיח את משה על שאלתו מ

https://manitou.org.il/arcive/pash/kshmotpash/1997-shmotpash

להורדה בפורמט PDF   בפרשת   שמות (פרק ב ת פסוק י) וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ משֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ: וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו: וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל: וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ: וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא משֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר: וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת משֶׁה: לכאורה מאוד מוזרה תגובתו של הרשע "מי שמך לאיש שר ושופט עלינו". וכי כך טוען עבד נרצה לפני בנו של פרעה? הרי ברור שהוא שר ושופט? מניטו מזכיר לנו כאן שמשה גדל עם שתי זהויות. מצד אחד הוא נולד לעמרם ויוכבד, וגם גודל בינקותו על י