רעיון לפרשת השבוע מתורתו של מניטו

  להורדה בפורמט Pdf אחרי שתי פרשיות של מפקד וארגון המחנה, בני ישראל יוצאים למסע לעבר ארץ ישראל: וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם מִמִּדְבַּר סִינָי וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן בְּמִדְבַּר פָּארָן: וַיִּסְעוּ בָּרִאשֹׁנָה עַל פִּי ה' בְּיַד משֶׁה: . ( במדבר י,יב) אבל בטרם יוצאים, משה מנסה ברגע האחרון לשכנע את חותנו להצטרף למסע: "וַיֹּאמֶר משֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן משֶׁה,   נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם. לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ, כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל": (במדבר י, כט) אבל יתרו מסרב: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ, כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ": (במדבר י, ל) ורש"י מסביר לנו את מניעיו: אל ארצי ואל מולדתי - אם בשביל נכסי אם בשביל משפחתי (ספרי) קל לזהות שהתירוץ פה בעייתי. יתרו נוקט כאן במהלך הפוך למהלכו של אברהם אבינו עליו נאמר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: וְאֶעֶשׂ...

 ל הורדה בפורמט pdf וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לה': (במדבר פרק ו) המצב של הנזיר בעייתי. מצד אחד הוא נקרא קדוש: (ח) כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדשׁ הוּא לה': (במדבר פרק ו)   אבל סיום נזירותו הוא מחויב בקרבן חטאת: וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: (יד) וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ לה' כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ תָמִים אֶחָד לְעֹלָה וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד תָּמִים לִשְׁלָמִים: (במדבר פרק ו) הנזירות מסוכנת מפני שהאדם יוצא מגדר התורה. התורה מצווה אותנו במצוות ומבטיחה "הגנה א-להית" להולכים בדרכיה. התורה היא דבר ה' לכלל בני האדם ולכן היא לוקחת בחשבון את טבע האדם ואת מגבלותיו. מי שנותן את התורה הוא בורא העולם ומי ששומע לדברו מובטח בסייעתא דשמיא. לא כן הנזיר שמחייב את עצמו מעבר למה שהתורה ציוותה ואין לו את אותה סייעתא דשמיא, ולכן הוא במצב של סכנה. זאת...

  להורדה בפורמט Pdf הפרשה שלנו מתחילה: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לה':(ויקרא פרק כה). ורש"י מפרש: מה ענין שמיטה אצל הר סיני? והלא כל המצות נאמרו מסיני? אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני. צריך לזכור שבימי קדם 98% מהאוכלוסיה היו חקלאים. איך אפשר לעצור את כל הפעילות הכלכלית לשנה שלמה? השאלה הזאת קיימת ברמה הפרטית גם לגבי השבת. באותם ימים כשהאדם עבד יום יום ללא שבת וללא חופשות, לא הבינו איך אפשר להתקיים אם שובתים ממלאכה יום אחד כל שבוע. ונבין את זה רק אם נפנים שמטרת התורה איננה האינטרס הכלכלי אלא ההתעלות המוסרית של האדם. התחרות הכלכלית היא אם כל החטאים המוסריים. בעולם הכלכלי הכל "כשר" להשגת היעד של עוד רווח נוסף. ובאה התורה ושמה לזה מעצורים. ברמה האישית כל שבת וברמה הלאומית כל שביעית. בהמשך הפרשה או נקרא: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם א...

  להורדה בפורמט Pdf פרשה שלנו מצאנו: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה'. (ויקרא פרק יח ה')   כדי לבאר פסוק זה מביא ה"תורה תמימה" את הברייתא הבאה שמופיעה מספר פעמים בש"ס: "רבי מאיר אומר מנין שאפילו נוכרי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול? תלמוד לאמר: אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. כהנים ולוים וישראלים לא נאמר, אלא אדם. הא למדת שאפילו נוכרי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול " (ב"ק לח/א) לכאורה לימוד זה סותר את הבנת הגמרא ביחזקאל. הנביא אמר: אַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱ-לֹהֵיכֶם (יחזקאל לד ל"א) והגמרא מסבירה: רבי שמעון בן יוחי אומר קבריהן של עובדי כוכבים אין מטמאין, שנאמר ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם. אתם קרויין אדם ואין עובדי כוכבים קרויין אדם . (בבא מציעא קיד/ב ) יהודים רבים ואפילו מאוד "דתיים" מסיקים מכאן שרק היהודים ראויים להיקרא אדם. אבל מניטו מדגשי שמדובר בבורות וחוסר הבנה במהות התורה שניתנה לישראל. התוספות במסכת סנהדרין מדגישים: "ורבנו תם ...

להורדה בפורמט Pdf הפרשה שלנו פותחת: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא משֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: (ויקרא פרק ט) וכבר דרשו חז"ל במדרש שאין ויהי אלא לשון צרה. קרתה פה לא סתם צרה אלא קטסטרופה נוראה . חשבנו שהגיע יום השמיני של סיום ימי ההיסטוריה הנוכחית וקרתה תקלה והכל נגוז. בבריאת העולם כתוב בכל יום ויהי ערב ויהי בוקר. ומצאנו ויהי ערב ויהי בוקר   יום אחד,שני,שלישי וכו'... אבל בסיומו של היום השביעי לא מופיע ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי. ומכאן שמלאכת היום השביעי לא הושלמה.   עתה, מרגע שעם ישראל יצא משעבוד מצרים וקיבל את התורה,   אנו צועדים לקראת סיום מלאכת היום השביעי. בעוד כמה פרשיות נקרא "קדושים תהיו כי קדוש אני". ומניטו הסביר שאילו זכינו, הפסוקים היו כתובים באופן הבא: "קדושים תהיו! ויהיו קדושים. ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי", ויכולנו להיכנס ליום השמיני. אלא שהמדרש מדייק (מדרש רבה בראשית - פרשה צ פסקה ב): דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵ...

  להורדה בפורמט Pdf השבת אנו פותחים את ספר ויקרא ספר תורת כהנים או ספר הקדושה. לכתחילה הספר היה אמור להיות ספרן של כל ישראל כמאמר הכתוב :   וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (שמות פרק יט ו) אלא שלאחר חטא העגל התמנו אהרון ובניו לכהנים הממונים על עבודת המקדש. וספר זה פותח בפנייה אישית של הקב"ה למשה: (א)   וַיִּקְרָ א אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: (ויקרא פרק א א) אות "אלף" במילה ויקרא מוקטנת כדי שנשים לב אליה. ורש"י מפרש לנו: ויקרא אל משה - לכל דברות ולכל אמירות ולכל צוויים קדמה קריאה לשון חבה (יומא ד' ויקרא ר') , לשון שמלאכי השרת משתמשים בו שנא' (ישעיה ו) וקרא זה אל זה. אבל לנביאי האומות עכו"ם נגלה עליהן בלשון עראי וטומאה שנא' ויקר אלהים אל בלעם: המדרש, בבואו להסביר את ההבדל בין הפנייה למשה (ויקרא) לבין הפנייה לבלעם (ויקר) נותן את המשל הבא: משל למלך שרצה לחלק מטבעות זהב לעמו. המלך זרק את המטבעות לשמים מבלי לדאוג לאן תי...

  להורדה בפורמט PDF לאורך כל החומש אנו רגילים לפגוש בשתי דמויות שמובילות את עם ישראל, הלא הם משה ואהרן: ·          וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ: (ספר שמות פרק יב מג) ·          אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְרָרִי אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי ה' בְּיַד משֶׁה: (ספר במדבר פרק ד מה) ·          וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת משֶׁה בְּהַר סִינָי: (ספר במדבר פרק ג א) ·          הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם: (ספר שמות פרק ו כו) ורש"י מסביר לנו: הוא אהרן ומשה -   יש מקומות שמקדים אהרן למשה ויש מקומות שמקדים משה לאהרן לומר לך ששקולים כאחד : אבל למרות היותם שקולים אנו מדברים על תורת משה ולא על תורת אהרן והדברים מדויקים. תורתו של משה היא ...