רעיון לפרשת השבוע מתורתו של מניטו

  להורדה בפורמט PDF על הפסוק בפרשה "רב לכם בני לוי" מביא רש"י את המדרש: "וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זה עינו הטעתו ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן . אמר: בשבילו אני נמלט" (רש"י על במדבר פרק ט"ז פסוק ז) בקשתה של חנה: "ונתת לאמתך זרע אנשים" (שמואל א' א') מבוארת בילקוט שמעוני|: ר' יוחנן אמר: זרע ששקול כשני אנשים. ומאן אינון   (ומי הם)? משה ואהרן שנאמר: "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו קֹרִאים אֶל ה' וְהוּא יַעֲנֵם": (תהילים פרק צ"ט ו') מההשוואה בין משה ואהרן מצד אחד לבין שמואל מצד שני, ניתן להבין שהם שקולים זה כנגד זה. קרח מסיק מכך שטמון בו כוח של כהונה ומלכות ביחד, וזה אסור על פי התורה. בתקופת בית שני הופיע   מצב כזה בו כהנים לובשים אצטלה של מלכות ומביאים אסון על עם ישראל. המלכים הכוהנים מבית חשמונאי הם אלה שהזמינו את רומי להתערב בעניינינו הפנימיים, והם אלה שהזמינו את פומפיאוס הרומאי לארץ ישראל כדי לעזור להם במלחמת האזרחים שניהלו ביניהם יהודה אריסטובולוס ויוחנן הורקנוס. מניטו...

  להורדה בפםורמט PDF מצאנו בפרשה פסוק מיוחד: "וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגֶשֶׁת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֹּדֶשׁ". (במדבר ח', י"ט) חמש פעמים חוזר פסוק זה על הביטוי בני ישראל. ורש"י מסביר: חמשה פעמים נאמר בני ישראל במקרא זה להודיע חבתן שנכפלו אזכרותיהן במקרא אחד כמנין חמשה חומשי תורה, וכך ראיתי בבראשית רבה. מניטו מסב את תשומת לבנו לכך שאין זה מדרכו של רש"י לפרט את מקורותיו . אבל כנראה שכאן ברצונו להדגיש שאין מדובר במקריות. חשוב שנבין שיש כוונה מכוונת להקביל את בני ישראל לחמשה חומשי תורה. חשוב לשים לב שהפרק דן בבחירת הלויים והקדשתם לשרת במשכן. שבט לוי נבחר לאחר חטא העגל. בראשונה עבודת המשכן הייתה אמורה להיות בבכורות של כל משפחה מכל שבטי ישראל . אלא שלאחר החטא נפסלו הבכורות שנכשלו בחטא העגל והוחלפו בלויים. קיים אם כן   חשש שבחירת שבט לוי תובן ח"ו כמאיסת עם יש...

  להורדה בפורמט PDF הפרשה שלנו מתחילה: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לה' :(ויקרא פרק כה). ורש"י מפרש: מה ענין שמיטה אצל הר סיני? והלא כל המצות נאמרו מסיני? אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני. צריך לזכור שבימי קדם 98% מהאוכלוסיה היו חקלאים. איך אפשר לעצור את כל הפעילות הכלכלית לשנה שלמה? השאלה הזאת קיימת ברמה הפרטית גם לגבי השבת. באותם ימים כשהאדם עבד יום יום ללא שבת וללא חופשות, לא הבינו איך אפשר להתקיים אם שובתים ממלאכה יום אחד כל שבוע. ונבין את זה רק אם נפנים שמטרת התורה איננה האינטרס הכלכלי אלא ההתעלות המוסרית של האדם. התחרות הכלכלית היא אם כל החטאים המוסריים. בעולם הכלכלי הכל "כשר" להשגת היעד של עוד רווח נוסף. ובאה התורה ושמה לזה מגבלות. ברמה האישית פעם בשבוע בשבת וברמה הלאומית פעם בשבע שנים בשנת השמיטה. בהמשך הפרשה אנו נקרא: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַ...

  להורדה בפורמט Pdf הפרשה שלנו פותחת: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא משֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: (ויקרא פרק ט) וכבר דרשו חז"ל במדרש שאין ויהי אלא לשון צרה. קרתה פה לא סתם צרה אלא קטסטרופה נוראה . עולם הטבע שלנו נברא בששת ימי המעשה והשבת שבעקבותיהם. בהמשך יבוא יום השמיני, העולם המשיחי. חשבנו שהגענו ליום השמיני . שהסתיימו שבעת ימי   ההיסטוריה הנוכחית אבל קרתה תקלה והכל נגוז. בבריאת העולם כתוב בכל יום ויהי ערב ויהי בוקר. ומצאנו ויהי ערב ויהי בוקר   יום אחד, שני, שלישי וכו'... אבל בסיומו של היום השביעי לא מופיע ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי. ומכאן שמלאכת היום השביעי לא הושלמה. עתה, מרגע שעם ישראל יצא משעבוד מצרים וקיבל את התורה,   אנו צועדים לקראת סיום מלאכת היום השביעי. בעוד כמה פרשיות נקרא "קדושים תהיו כי קדוש אני". ומניטו הסביר שאילו זכינו, הפסוקים היו כתובים באופן הבא: "קדושים תהיו! ויהיו קדושים. ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי". ואז יכולנו כהמשך טבעי להיכנס ליום השמיני. אלא שהמדרש מדייק (מדרש רבה בראשית - פרשה צ פסק...

  להורדה בפורמט PDF השבת אנו פותחים את ספר ויקרא ספר תורת כהנים או ספר הקדושה. לכתחילה הספר היה אמור להיות ספרן של כל ישראל כמאמר הכתוב : " וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל":   (שמות פרק יט ו) אלא שלאחר חטא העגל התמנו אהרון ובניו לכהנים הממונים על עבודת המקדש. וספר זה פותח בפנייה אישית של הקב"ה למשה: (א)     וַיִּקְרָ א אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: (ויקרא פרק א א) אות "אלף" במילה ויקרא מוקטנת כדי שנשים לב אליה. ורש"י מפרש לנו: ויקרא אל משה - לכל דברות ולכל אמירות ולכל צוויים קדמה קריאה לשון חיבה (יומא ד' ויקרא ר') , לשון שמלאכי השרת משתמשים בו שנא' (ישעיה ו) " וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְ-בָאוֹת". אבל לנביאי האומות עכו"ם נגלה עליהן בלשון עראי וטומאה שנא' וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם: המדרש, בבואו להסביר את ההבדל בין הפנייה למשה (ויקרא) לבין הפנייה לבלעם (ויקר) נו...

  להורדה בפורמט PDF בפשרתנו, אחרי ההתפעלות הגדולה של יציאת מצרים ומתן תורה מגיע השבר הגדול של חטא העגל, והקב"ה מציע לכלות את עם ישראל ולהתחיל מחדש את ההסטוריה. וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא: וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל: (שמות לב) ורש"י מביא את מדרש תנחומא: שִׁחֵת עַמְּךָ  -  שִׁחֵת הָעָם לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא עַמְּךָ. עֵרֶב רַב שֶׁקִּבַּלְתָּ מֵעַצְמְךָ וְגִיַּרְתָּם וְלֹא נִמְלַכְתָּ בִּי וְאָמַרְתָּ טוֹב שֶׁיִּדְבְּקוּ גֵּרִים בַּשְּׁכִינָה הֵם שִׁחֲתוּ וְהִשְׁחִיתוּ. האשמים בחטא אינם בני ישראל בני אברהם יצחק ויעקב, אלא אותו ערב רב של גויים שחפצו לקשור את גורלם בגורלם של בני ישראל,...

    להורדה בפורמט PDF בפרשת  תרומה למדנו על הציווי לבנות משכן וקבלנו את פרטי הבניין והכלים שבו. בפרשת תצוה אנו מקבלים כהשלמה את הציווי להכין בגדי כהונה לכבוד ולתפארת ולהוסיף גם מזבח קטורת לכלים שכבר תוארו בפרשת תרומה. בנוסף חשוב לשים לב לעובדה  שפרשת תצוה היא הפרשה היחידה בתורה מפרשת שמות ועד לגומרה של תורה ששמו של משה איננו מוזכר בה. מניטו הסביר שתורת ה' מתגלה אלינו בשני אופנים שונים.  גילוי אחד כתורת משה, תורת הרב, התורה שלפני החטא, וגילוי נוסף כתורת אהרון, תורת הכהן, התורה שלאחר שהאדם חטא והוא זקוק לכפרה. מטרת תורת משה להביא את הפרויקט של בורא העולם לתעודתו : להוליד את בן האדם ולהצליח את תיקון העולם. בתחילה הבריאה המשימה הוטלה על האנושות כולה. ומשזו נכשלה במשימה, הוטל התפקיד של תיקון העולם על עם ישראל. אבל גם עם ישראל עלול לחטוא ואז הוא נזקק לכפרה כדי לצאת מן החטא ולחזור למסלול. לשם כך נדרשת תורתו של האהרון. וזאת הסיבה שאהרון צריך ללבוש בגדים מיוחדים. מקור החטא איננו שֵׂכֶל שמבין מה טוב ומה רע מה מותר ומה אסור. מקור החטא נמצא בתַּאֲווֹת, בכח המדמה....